האם טיפול אורתודונטי כואב?

התשובה לכך מורכבת. כל הזזת שיניים מכאיבה. קחו אצבע אחת והניחו אותה על אחת השיניים. עכשיו ליחצו על השן בחוזקה. מרגישים משהו? חלק יאמרו לחץ וחלק יאמרו כאב. זהו בדיוק האופי של הכאב האורתודונטי, הכאב בעת הזזת שיניים. לשמחתנו לגוף יש מנגנוני הגנה מפני כאב ממושך, ולכן כל כאב כזה עובר תוך מספר שעות, או ימים. לעיתים יש צורך לקחת תרופה כנגד כאבים. אנחנו ממליצים לקחת את מה שבדרך כלל עוזר להעברת הכאב. בשוק יש תרופות רבות לשיכוך כאבים וכל אחד מתאים את התרופה שלוקחים לפי עוצמת הכאב. 

האם כל רופא שיניים מוסמך לעשות יישור שיניים?

על פי החוק, כן. כמו שכל רופא כללי יכול לעשות כמעט את כל הפעולות. החוק בישראל אינו מגביל את רופא השיניים מלעשות גם יישור שיניים. אולם, הוא אינו מתיר לכל רופא שיניים לכנות את עצמו אורתודונט, או מומחה ליישור שיניים, אלא אך ורק את אלו שעברו קורס בן 3 שנין ומחצה, במוסד מוכר, עמדו בכל דרישות המוסד, וגם עברו בחינה מטעם משרד הבריאות ביישור שיניים. כן, בנוסף ל-6 שנות לימוד לתואר רופא שיניים, לומדים עוד שלוש שנים וחצי, בקורס אינטנסיבי מאוד את רזי יישור השיניים. ובנוסף צריל בדרך לעבור בחינה תיאורתית ומעשית מטעם משרד הבריאות. ורק לאחר שמצליחים בכל, מקבלים את תעודת המומחה ומספר רישיון המומחה. בשוק בארץ יש הרבה מאוד אנשים שעשו מסלול חלקי, קרי, למדו במוסדות מוכרים, אך לא עברו את הבחינות. הם לא מומחים ליישור שיניים, אבל הם במצב טוב יותר ממאות רבות של רופאי שיניים, שעברו קורסים קרצים, המסתכמים במשהו כמו חודש לימודים באוניברסיטה, אבל זה נמשך שנתיים, והם מציגים עצמם כאורתודונטים. זו רמיה. משרד הבריאות דל באמצעים על מנת להעניש את אותם רופאים מתחזים, ולכן מספרם הולך וגדל כל העת. על מנת לבדוק אם רופא השיניים המטפל בכם הוא מומחה, כדאי שתשאלו, ובעיקר תחפשו באינטרנט אם הוא נמצא ברשימת המומחים של הסתדרות רפואת השיניים בישראל http://www.ida.org.il/?pageType=19&langId=1&profSiteSearch או באתר האגודה האורתודונטית בישראל http://www.orthoisrael.org.il/?CategoryID=165. 

​

מה קורה בפגישה הראשונה?

הפגישה הראשונה היא פגישת ההיכרות עם המרפאה, עם הרופא והצוות שלו. בפגישה זו הרופא בודק מספר דברים בעיקר האם יש מקום לטיפול, ואם כן מתי יש להתחיל אותו. האם כדאי להתחיל את הטיפול מיד, או לדחותו במספר חודשים או אולי שנים. לעתים, על מנת לקבל את ההחלטה, הרופא שולח את המתרפא/ה לצילום/צילומי רנטגן. אם נמצא לנכון שיש צורך להתחיל בטיפול, הרופא שולח את המתרפא/ה לצילומים מיוחדים ליישור שיניים המהווים חלק מחומר התיעוד לצורך אבחנה מדויקת. הצילומים נעשים במכון רנטגן. הרופא צריך תיעוד על מנת לעשות אבחנה.

​

מה קורה בפגישה השניה?

בפגישה זו הרופא לוקח מטבעים של השיניים לצורך קבלת צורת השיניים על מנת לקבל תבניות לימוד. כאשר לרופא יש את הצילומים ותבניות הלימוד הוא יכול לעשות תכנית טיפול.

ש: איך הרופא מצליח לקבל את צורת השיניים שלי?

​

איך הרופא מצליח לקבל את צורת השיניים שלי?

אורתודונט מיומן לוקח את דוגמת השיניים ללא קושי, במהירות ומבלי לגרום להפרעות כלשהן. על המתרפא להקשיב היטב לרופא ולנהוג על פי דבריו. רצוי מאד שההורים לא יהיו בחדר כאשר לוקחים מטבעים לילדם. הסיבה לכך כפולה. ראשית, הילדים מעט יותר מניפולטיביים בנוכחות ההורים, ושנית, פעולת לקיחת המטבע מזכירה לאחדים מהם את שחשו הם לפני שנים, והם מצליחים תוך כדי פעולה (או אפילו לפניה, בדרך למרפאה) להעביר תחושות אלו לילדיהם, בין בביטוי מילולי ובין בהבעות פנים, דבר העלול (אולי) לפגוע בקשר ההולך ומתרקם בין המתרפא לרופא.

"היום יקחו לך מידות לימוד וזה מגעיל נורא"... משפט שאסור שיאמר על ידי ההורה המלווה לפני הפעולה.

​

מדוע חברי אומרים שלקיחת צורת השיניים אינה נעימה בלשון המעטה?

הכנסת כל חומר לפה מפעילה את חושינו ואת הרפלקסים שלנו. מגע בחלקים מסוימים של הפה, או ריח וטעם מסוימים, יכולים לגרום לתחושות עם ביטויים שונים בין אנשים שונים. מתרפא מסוים יכול לחוש, כתגובה לגירוי מסוים, בנעימות כאשר חברו יחוש לאותו גירוי דווקא באי נעימות. אי לכך, יש מתרפאים שזוכרים את לקיחת המטבע כחוויה בלתי נעימה ואילו אחרים כלל אינם מבינים במה מדובר, כי אינם זוכרים כלל את הפעולה הזאת.

 

מה פירוש תכנית טיפול?

תכנית טיפול מאפשרת לרופא לתכנן את הצעדים אותם הוא אמור לבצע לאורך הטיפול ולהציג למתרפא ובני משפחתו ברמה העקרונית כיצד הוא יעשה את הטיפול. למשל, האם צריך לעקור שיניים, ואילו שיניים, ומתי זה יקרה בעת הטיפול. או למשל, האם יש צורך לטפל עם רסן? האם יש לערב את שתי הלסתות? מהו משך הזמן הצפוי לטיפול? ועוד.

​

מה לשאול את הרופא כאשר הוא מציג לי את תכנית הטיפול?

כל מה שאת/ה חושב/ת לנכון. כל מה שלא ברור לך. על כל שאלה הרופא צריך להשיב. נכון, לא לכל השאלות יש תשובות ברורות, כמו למשל, כמה זמן יימשך הטיפול? הרופא יכול לומר זמן ממוצע, אבל הוא לא יכול לדייק במשך הטיפול כי רב הנעלם על הגלוי.

​

איך מתחילים את הטיפול?

כל מקרה שונה. אם למשל מחליטים להניח רסן, הרי צריך להדביק את הטבעות המאחזות אותו. לפני הדבקתן יש לעשות הפרדה של השיניים בעזרת גומיות מיוחדות (גומיות ספרציה).

אם מדביקים סמכים, הרי לא צריך הכנה ומיד ניתן להדביקם. אם נותנים פלטה, צריך לקחת מידה ועל פיה להכין את הפלטה. לפיכך, בכל מקרה ומקרה ההתחלה שונה. הכל בהתאם לתכנית הטיפול.

​

מה אפשר לומר על הדבקות הטבעות והסמכים?

תהליך הדבקת הטבעות והסמכים אינו כואב. מניסיוני, רבים מגיעים למרפאה ליום ההדבקות בהתרגשות רבה מאוד. הם אינם יודעים מה ירגישו, ואינם יודעים כיצד יראו. לשתי  השאלות אין לי תשובה כי רגש ומראה שניהם בעיני המתבונן, אולם בדבר אחד אני בטוח, ששני התהליכים אינם כואבים במרפאה. לאחר חיבור הסמכים לקשתות המתכתיות המתח שנוצר מתבטא בתחושת אי נוחות מסויימת עקב השינוי הפתאומי. יש שמגדירים זאת כלחץ מקומי, אבל נדיר שמדברים על כאב. הכאב מופיע לאחר מספר שעות ועוצמתו שונה בין המטופלים. מה שתמיד מרגישים לאחר הדבקות זה הטעם הלא נעים של החומרים בהם משתמשים להדבקות. 
במרפאה שלנו במרבית המקרים מדביקים לסת אחת בלבד, למרות שעקרונית להדביק את כל הסמכים והטבעות בפגישה אחת. אבל, רצוי לדעתנו, שהמתרפא יתרגל בהדרגתיות לשינויים החלים בפה ובשיניים ויראה שהשד אינו נורא כל כך.

במידה ותחושת הלחץ תופיע ותתבטא על ידי כאב, ניתן להשתמש בתרופות משככות כאבים אליהם ידוע שהמתרפא אינו רגיש.

​

במה תלוי משך הטיפול האורתודונטי?

הוא תלוי בבעיה של המתרפא, באבחנה הנכונה, ובטיפול הנכון. זה תלוי מאוד בכישרון, בידע ובניסיון של כל רופא. אבל גם למתרפא יש חלק בקביעת משך הטיפול. כפי שהוזכר קודם, משך הטיפול תלוי גם בשיתוף הפעולה עם הרופא אבל גם בגורם הביולוגי. לא תמיד אפשר לזיז את השיניים והלסתות למקום הרצוי. אפילו כל הדברים התרחשו בסדר, האבחנה נכונה, הרופא מצויין, והמתרפא/ה משתף/ת פעולה, גם אז לא בטוח שהתוצאה תהייה הטובה ביותר. גם לגוף שלנו יש מגבלות.

היות ושני הדברים האחרונים הם נעלמים גדולים בתחילת הטיפול, יש קושי לדייק במשך הטיפול. לעתים יש להמתין לשיניים שתבקענה, דבר העלול לקחת זמן ממושך ביותר.

בממוצע, טיפול נמשך שנתיים תמימות ולאחריהן יש לשמור על התוצאה עם קיבועים ופלטות למשך זמן ארוך הרבה הרבה יותר. האמריקאים אומרים לכל החיים. אצלנו אומרים גם כן לכל החיים, אבל אצלנו החלק הראשון של החיים מסתיים בגיל 18, כאשר הולכים לצבא. לצערנו, מרבית המטופלים חושבים שהמצב של סיום הטיפול נשאר יציב, אבל לא כך הם פני הדברים. השיניים שלנו משנות את המיקום שלהם לאורך כל החיים שלנו.

​

מה זה הפרדת שיניים?

לפני הדבקת טבעות אמרו לי לבוא כדי שהרופא יניח גומיות להפרדה. מה פירוש המושג "הפרדה" של השיניים לפני הדבקת טבעות?

תשובה: השיניים האחוריות וגם הקדמיות, בדרך כלל צמודות מאד זו לזו. כל אחד יודע כמה קשה להוציא שארית אוכל שחדרה אל המרווח הצר שבין השיניים. בדרך כלל, סביב השיניים האחוריות מדביקים טבעות החובקות את השן מכל צדדיה- כטבעת. הטבעת עשויה מתכת קשיחה, ועוביה מעט פחות מחצי מילימטר. אי לכך, רצוי, שבין השיניים עליהן מדביקים את הטבעות והשיניים הסמוכות, יהיה רווח של כחצי מילימטר. הדבר מאפשר לרופא להתאים את הטבעות ולהדביקן ללא כאב. גומיות ההפרדה פועלות מהר יחסית, ומפעילות לחץ על השיניים. יש מתרפאים המספרים שהרגישו לחץ למספר ימים ויש כאלו שמדווחים שלא חשו בשום לחץ. רצוי מאד שהמתרפא לא ינסה להוציא את גומיות ההפרדה מהפה. הגומיות תוצאנה על ידי הרופא ביום הדבקת הטבעות שחל באופן רגיל כשבוע אחר הנחת הגומיות.
לעיתים ניתן לעשות הפרדה תקופה קצרה יותר משבוע,

​

מה קורה בפגישות? מה זה מתיחה?

החלק הפעיל במערכת של הגשר הם הקשתות המתכתיות. הן מתחברות לשיניים בעזרת הסמכים. בכל פעם שמשנים קשתות או מוסיפין בהן כיפופים הן מפעילות כוח על השיניים 
אותן אנו רוצים להזיז. הפעלת הכוח מורגשת על ידי לחץ על השיניים, דבר הנותן תחושה של מתיחה. רק לעיתים רחוקות אנו באמת מותחים משהו, ואז זה קשור לקפיצים מיוחדים הנמצאים במיכשור. התחושה שמרגישים היא כאילו מתחו משהו ולכן מכנים את זה בשפת היום יום "מתיחה".

ועוד משהו, אנחנו מחליפים את הגומיות המחברות את הקשתות לסמכים. לגומיות הללו יש צבעים שונים. האפור הוא בצבע המתכת לכן הוא לא נראה, אבל קשת הצבעים הקיימת היא יפה מאוד ורבים משתמשים בה.

​

לשם מה צריך שעווה, ואיך משתמשים בה?

השעווה שמקבלים היא שעווה רפואית, כך שגם אם תבלעו אותה לא יקרה דבר. אם במקרה יש אזור חד במכשירים המודבקים הפוצע את רקמות הפה, אפשר לבודד את האזור על ידי כיסויו בשעווה. לוקחים מהקופסה, בעזרת האצבעות, קמצוץ שעוו, מרככים אותה בין האצבעות, ומניחים על הקצה הדוקר. מכסים אותו, ולוחצים בכוח את השעוה כך שתכסה הייטב את הקצה הבולט. אם אין שעווה בנמצא, משתמשים במסטיק לעוס.

​

האם כדאי לעבור טיפול יישור שיניים בקופה ציבורית?

כיום, יישור שיניים ניתן במרפאות ציבוריות רבות. אחד היתרונות הברורים בטיפול במרפאה ציבורית הוא המחיר הנמוך יחסית, במיוחד במקרים בהם יש ביטוח מתאים. 
המחיר נמוך עקב מספר סיבות:
א. במרבית המקרים המתרפא שילם ביטוח רפואי במשך שנים רבות וחלק מהתשלום מכסה את הטיפול הזה.
ב. מרפאות ציבוריות מפרסמות את עצמן דבר האסור לחלוטין על רופאים פרטיים. פרסום מביא קהל!
ג. מרפאה ציבורית יכולה לנווט את הכספים המגיעים אליה ממקורות ממשלתיים (המיסים שלנו) לטובת אגפים נחשלים ועניים
ד. לא כל המרפאות הציבוריות משלמות מע"מ כחוק.
ה. מרפאה ציבורית יכולה לעבוד בשיטות עבודה של פסי ייצור המוכרים מעולם התעשייה.

מה יש לבדוק לפני שהולכים למרפאה ציבורית:

א. האם האורתודונט/ית המטפל/ת הוא/היא מומחה/ מומחית ליישור שיניים?
ב. האם הוא/היא מעסיקים כוחות עזר לעבודה בתוך הפה?
ג. מה מספר המתרפאים המטופלים על ידו/ידה במקביל? (בכמה אתה חושב שאפשר לטפל במקביל? אם תספרו תהיו מופתעים!!!)
ד. לבדוק ולהשוות מחירים.

מדוע כן ללכת למרפאה ציבורית?
א. זה קרוב יותר למקום המגורים.
ב. מרבית החברים מטופלים שם ואפשר ללכת ביחד.
ג. זה כאמור זול יותר, אבל לא בכל מקום.

מדוע לא ללכת למרפאה ציבורית?
א. לא תמיד מה שיותר זול הוא באמת יותר טוב. כמות המתרפאים המגיעה למרפאות אלו היא עצומה, ורבים לא מרגישים בנוח לעבור טיפול רפואי במערכת שכזאת (מישהו אמר: "מי שהולך למרפאה ציבורית - מגיע לו!!!").
ג. לא בטוח שאפשר לקבל יחס אישי בכל מרפאה ציבורית.
ד. יש מרפאות ציבוריות שהרופאים שם מתחלפים חדשות לבקרים - כדאי לבדוק יציבות הצוות הרפואי במקום.
ה. מרפאות ציבוריות רבות מעסיקות רופאים בוגרי קורסים מזורזים, אבל מוצגים על ידי המרפאה והצוות כמומחים (כ-וווולם מומחים....).
ו. המחיר במרפאה ציבורית נקבע על פי קודים, ועלולה (אני חוזר) עלולה להיות נטיה של הרופא להחמיר בקוד על מנת שהחלק הכלכלי אותו יקבל יהיה גדול יותר.

בכל מקרה, רצוי לעשות סקר שווקים לפני תחילת הטיפול. לא רק בגלל המחיר, אלא גם אולי לבדוק אבחנה, ודרכי טיפול אלטרנטיביות.

זיכרו: אורתודונטיה אינה חתונה קתולית. יצירת קשר עם אורתודונט אחד או מרפאה אחת אינה בהכרח חייבת ללוות אתכם כל הזמן. אם אתם לא מרוצים, אתם יכולים לעזוב. חוק זכויות החולה מגדיר היטב לא רק את תהליך יצירת הקשר עם הרופא, ומהות אותו הקשר, אלא גם כיצד נפרדים ממנו.

​

האם כדאי לעשות ביטוח ליישור שיניים?

כיום, אף חברת ביטוח אינה עושה ביטוח ליישור שיניים בלבד. מי שעושה ביטוח ברפואת שיניים יכול לקבל כ-rider גם ביטוח אורתודונטי. בגדול, מומלץ היטב לבדוק מדוע כדאי לעשות ביטוח ברפואת שיניים. אם המפעל, או מקום העבודה משלם את כל העלות, מדוע לא לעשות, אבל אם אני משלם, כדאי לבדוק עלות מול תועלת. 

נכון להיום, הנסיון שיש לנו עם חברות הביטוח הוא כל כך גרוע, שאנו כמובן לא ממליצים. הביטוח במרבית המקרים הוא תכנית מימון – כעין תכנית חסכון לרפואת שיניים שקשה ביותר לממש אותה. חברות הביטוח מנסות לגרור כמה שיותר מבוטחים, ומקשות מאוד על איסוף הכספים מהן. טרטור המתרפאים אצל מרבית החברות הוא בלתי ניתן לתפיסה, והסכומים שמקבלים יכולים להיות ממש מגוכחים. מי שרוצה לעזוב את החברה אחר שקיבל החזר מסוים מחויב למספר רב של חודשים וכך הלאה.
ביטוח עושים כנגד קטסטרופות שלא נוכל לעמוד בהן ולא כנגד טיפול שיניים שהוא לא מהווה קטסטרופה.

מדוע מחיר הטיפול יקר?

מחיר הטיפול נקבע על פי מספר קריטריונים:

א. סוג הטיפול:
    1. אורתודונטיה המשולבת עם כירורגיה דורשת למעשה טיפול כפול, האחד לפני הניתוח והאחד לאחריו.
    2. שלב א' (טיפול בגיל צעיר) או שלב ב' (הטיפול הרגיל בכל גיל)
    3. אורתודונטיה חלקית
ב. דרגת הקושי של הטיפול:
     1. טיפול בשיניים בלבד
     2. טיפול בשיניים ובלסתות
     3. טיפול בשיניים כלואות
ג.  סוג המיכשור:
     1. טיפול בפלטות
     2. טיפול במיכשור קבוע
     3. טיפול במיכשור לינגואלי (מיכשור המודבק בצד הפנימי של השינים)                     
     4. טיפול בעזרת פלטות שקופות - אינביזליין למשל
ד. משך הטיפול הצפוי - יש מקרים בהם הטיפול הצפוי הוא שנתיים, ויש מקרים בהם הטיפול הצפוי הוא שנה. ללא ספק רופא הצופה טיפול ארוך יותר, יידרוש יותר כסף עבור הטיפול מאשר לטיפול צפוי קצר.
ה. מרפאה פרטית או מרפאה ציבורית
ו. מומחיות הרופא - על מנת לקבל מומחיות, על רופא השיניים ללמוד 3.5 שנים בקורס אינטנסיבי, במשרה מלאה, במקום מוכר. אחר כך, עליו לעבור בחינות מטעם משרד הבריאות. רק מי שעבר את כל המסלול, ומשרד הבריאות הישראלי נתן לו תעודת מומחה, רק הוא רשאי לקרוא לעצמו מומחה ליישור שיניים, או אורתודונט. כל מי שמכנה עצמו אורתודונט, ואין לו תעודת מומחה מטעם משרד הבריאות הישראלי, עובר על החוק.
כל מי שעובר את המסלול הזה יכול לקחת תשלום גבוה יותר עבור הטיפול.

אבל, במציאות הדבר לא קיים בהכרח. לעיתים גם מי שאינו מומחה משווה מחיר למומחה, או אף לוקח מחיר גדול ממנו, לרמוז למי שאינו יודע אולי על כך שלא יחשוש ממעמדו?
ז. נסיון הרופא - בכל מקצוע רפואי לנסיון יש משמעות עצומה. "מה ששכחתי הוא עוד לא למד" אומר הרופא המבוגר על הצעיר. זה נכון, אך אין הדבר אומר שלא נלך למומחה צעיר. הוא מומחה, ויש לסמוך עליו שידע כיצד לטפל. גם רופאים מנוסים מתייעצים עם עמיתים, כמו גם רופאים צעירים.
ח. יחסיות המחיר - האם המחיר אמנם יקר כפי שהוא נשמע?

אם נחשב את מחיר הטיפול על פי מספר הביקורים במרפאה, או על פי אורך הטיפול, נראה, שלטיפול אורתודונטי מגיעים עשרות פעמים. חלוקת הסכום למספר הביקורים מראה שהסכום שנגבה אינו גדול כל כך. אם מחיר הטיפול במרפאה פרטית הוא כעשרת אלפים שקלים, ומספר הביקורים הממוצע הוא 40, הרי המחיר לביקור הוא בסביבות 250 ש"ח.

המחיר כולל את הטיפול של הרופא, ומיכשור יקר שקיבל המתרפא, כמו גם עלויות נוספות של ציוד קבוע, ציוד מתכלה, השכרת המקום, ארנונה, מים, טלפונים וחשמל, והוצאות משרדיות נלוות של עו"ד, רואה חשבון מע"מ וכדומה, נראה שהמחיר לביקור הוא באמת מגוחך בהשוואה למחירים הנגבים בשוק הרפואי לטיפולים קוסמטיים למשל, או לתיקוני עדשות העיניים וכדומה.

אם נתבונן למעלה נראה שיחסית, המחיר באמת אינו יקר.

 

מה אתה אומר על סמכים ננעלים עצמית* – self-ligating brackets?

*סמכים ננעלים עצמית הם סמכים ללא צורך לשימוש בגומיות לתאחיזת הקשת המתכתית

לפני מספר שבועות נכנס למרפאתי מתרפא פוטנציאלי. המתרפא, בן 24, הגיע לבדיקה ראשונית. בתום הבדיקה והאבחנה הראשונית הודעתי לו שבטיפול הוא יצטרך כמעט במאת האחוזים לעבור עקירות של 4 שיניים, וזאת עקב צפיפות ניכרת בשתי הלסתות. המתרפא הגיש לי מקומון, בו הייתה פרסומת של רופא שיניים כללי שכתב בין היתר ששימוש בסמכים ננעלים עצמית מסוג (וכאן שם המוצר הספציפי היה נקוב, אך מטעמים שונים אני מנוע מלכתוב אותו), ימנע במאת אחוזים את הצורך בעקירות. ובנוסף הוא כתב שהטיפול יהיה הרבה יותר מהיר. לאחר שסיימתי לקרוא את הפרסומת, והחזרתי לו את העיתון, הוא שאל אותי אם אני משתמש בסמכים אלו. השבתי לו שאני לא משתמש בסמכים אלו לא מכיוון שאני לא מאמין בפרסומות, אלא משום ש:

א.    אם הטיפול, על פי כל המדדים, דורש עקירות אזי ההחלטה היא לא בגלל מגבלות המכשירים השונים אלא בגלל המצב הקליני, האבחנה, כמו גם הפרוגנוזה של הצלחת הטיפול והיציבות לאורך שנים.

ב.     עד היום לא נכתב ולו מאמר אחד עם ביסוס מדעי רפואי טהור שהמכשירים הללו יותר טובים מאלו

הקיימים בשוק כבר עשרות שנים, ויכולים למנוע עקירות שיניים.

ג.      שהיום יש יותר ויותר מאמרים המראים את המגבלות הטכניות של אותם מכשירים.

ד.     שמי שדוחף אותם הם אנשי שיווק של החברות השונות ולא פרסומים מדעיים מבוססים.

במה מדובר?

מדובר בסמכים עם סגירה עצמית, כלומר, סמכים ('ריבועים' בפי העם) שבעת השימוש בהם אין צורך

להשתמש בגומיות. לצערי, רופאים רבים שהרקע הביולוגי שלהם אינו מוצק, ו/או שהם רחוקים ממוסדות

אוניברסיטאיים בהם לפחות אמור להתקיים סיעור מוחות, לא יכולים לבדוק בעצמם את נכונות המידע

המופץ על ידי החברות. הרצון לכבוש יותר ויותר מתרפאים, גם שיש פערים בין תכנית הטיפול הטובה

ביותר לבין הביצוע בפועל, מניעים אותם להשתמש בכל מיני מוצרים הקיימים בשוק האורתודונטיה,

מוצרים שעדיין נבחנים ולא הוכחו כיעילים יותר, כמקצרים משך טיפול, כמפעילים פחות כוח על השיניים

וכמונעי עקירות. אלו הם מעט מהכתרים שהונחו על ראשם של הסמכים הננעלים עצמית, שעדיין ממתינים

להוכחה, אך היא ממאנת להגיע.

באתר https://www.youtube.com/watch?v=Xe6aNpusAAc מודגמת פעולתם.

 

ומה על אינביזאליין?

הטכניקה המיוחדת הזו לטיפול אורתודונטי פותחה בשנים 1997-1998 בארצות הברית. המחקרים הראשונים נעשו באוניברסיטת הפסיפיק בסן פרנציסקו, שהיא מהטובות ביותר 
ברפואת שיניים ובאורתודונטיה בעולם. העקרון הטיפולי של השיטה מבוסס על כך שהשיניים מוזזות בעזרת פלטות שקופות החובקות את השיניים. הפלטות השקופות (aligners) נקראות בעברית קשתיות. התזוזה בין קשתית לקשתית הינה קטנה ביותר ונקבעת על ידי תוכנת מחשב מיוחדת שפותחה לטובת מערכת מורכבת זו. טכניקת הטיפול מתאימה ביותר לקבוצת מטופלים מבוגרים (מעל גיל 16 בד"כ) המחפשים טיפול אסתטי.
שיטת טיפול זו הינה חדישה ועד עתה אינה מתאימה לכל הפרעת סגר. מפתחיה מבטיחים לשפרה כך שניתן יהיה לטפל בכל הפרעת סגר - גם המורכבת ביותר.

בתמונה שבצד ניתן לראות כיצד השיניים זזות מהפרעת הסגר למצב התקין - דבר המתבצע בעזרת הקשתיות. 

מהו משך הטיפול בטכניקה זו?
מאחר ולכל מתרפא יש בעיה אחרת, משך הטיפול הינו משתנה, כמו גם העובדה שטיפול יכול להיות
בלסת אחת או שתי לסתות. מספר הקשתיות הוא זה שיקבע את משך הטיפול. כל קשתית מורכבת כשבועיים.
לעיתים יותר ולעיתים נדירות פחות.

כמה עולה טיפול בעזרת הקשתיות השקופות?
מאחר ומדובר בטכניקה מורכבת שרק מקום אחד בעולם מיצרו, המחיר נקבע על ידי היצרנים בארה"ב
ומשתנה על פי הטיפול. לעיתים יש להוסיף עלויות מורכבות של שינויים בטיפול וכדומה. בכל על פי הענין.

מתי מרכיבים את הקשתיות?
יש להרכיב את הקשתיות במשך כל היממה להוציא בשעת הארוחות ובשעת צחצוח השיניים.

כל כמה זמן מגיעים למרפאה?
כמו בכל טיפול אורתודונטי נבדקים אחת לחודש עד ששה שבועות. לעיתים כל 2-3 חודשים.

האם הרכבת הקשתיות משפיעה על הדיבור?
מאחר והקשתיות מכסות אך ורק את השיניים ההפרעה לדיבור הינה מינימלית.
אחרי תקופת הסתגלות קצרה המתרפא מתרגל לדבר ללא הפרעות היגוי.

האם הרכבת הקשתיות מכאיבה?
כל טיפול אורתודונטי מפעיל לחץ על השיניים וגורם לתחושה המוגדרת מאי-נעימות, לחץ קל עד כאב. כל מתרפא הוא אינדיבידואל המגיב אחרת ובצורה שונה. כללית, יש כאב ברמה מסוימת שהולך ופוחת עם הזמן. כל הרכבת קשתית חדשה מעוררת את הכאב לתקופה הולכת ויורדת.

פרטים נוספים ניתן לקבל האתר החברה בארה"ב: http://www.invisalign.eu/en/Pages/Home.aspx

האם לטיפול אורתדונטי יש נזקים?

אין שום טיפול רפואי שאין בו סיכון. גם שימוש באקמול, יכול להיות מסוכן. לפיכך, גם טיפול אורתודונטי, בהיותו טיפול, אינו יוצא מן הכלל. אולם אם נשים את כל הסכנות והנזקים על המאזנים ומנגד נניח את הייתרונות, ברור שהייתרונות יטו את הרף לצידן.

הנזקים הקלאסיים הם פציעות מהמכשירים. כל המכשירים האורתדונטיים המוכנסים לפה עשויים ממתכת שעלולה לדקור את רקמות הפה. יש כאלו שחייבים להיות בפה, ולכן, את הקצוות ניתן לכסות בשעווה רפואית. את השעווה מקבלים במרפאה. במקרי חרום ניתן להשתמש במסטיק לעוס. במקרים אחרים, בהם קצות חוטים דוקרים, או סמכים מסתובבים, רצוי לפנות למרפאה להדרכה כיצד לנהוג. היום, הטכנולוגיה, כמו ווטסאפ whatsup מאפשרת לשלוח צילומים עדכניים לרופא, ובמקרים רבים מאוד ניתן בעזרת הצילום לסייע למתרפא בכל מקום בארץ ובעולם. נזק אחר שתלוי אך ורק במתרפא הוא שינוי צבע כותרות השיניים סביב הסמכים המודבקים לשיניים. זה קורה לכל מי שאינו מצחצח את שיניו כיאות. החיידקים הנדבקים לשן ממוססים אותה, ומשנים את התכונות שלה, עד יצירת חורים קטנים בשיניים. האחריות המלאה להווצרות חורים אלו היא על המטופלים וכמובן האחראים להם, הורים וכדומה. נזק אחר הוא ספיגת שורשים אורתודונטית. לטובת נזק זה יש דף הסבר מיוחד.

​